ניגון הכנה לדברי תורה
הניגון מסייע לשומעים
המנהג לנגן ניגון לפני מאמר חסידות, "ניגון
הכנה", הינו מנהג וותיק, מן הדורות הראשונים לחסידות. תפקידו של הניגון שקודם
לפני אמירת החסידות נועד להכין את קהל השומעים, לפתוח מח ולב להתרכז ביתר שאת
לדברי הרב, בהפנמה מרבית.
כדברי אדמו"ר הזקן לקבוצת אברכים,
שכדי להבין תניא צריך ניגון. כך, כדי להבין כל מאמר בחסידות, נדרשת הקדמה של ניגון
שעוזרת לחדור יותר לעומקם של דברים ולהיחרט עמוק יותר בנפש.
הניגון מסייע למשמיע
מן המעשה הבא אנחנו רואים, שניגון לפני חסידות
מסייע לא רק לחסידים השומעים את המאמר, אלא אפילו לרבי שאומר את המאמר:
פעם אחת נתקבצו לליאזנע הרבה חסידים,
וביקשו את אדמו"ר הזקן לומר מאמר חסידות. אדמו"ר הזקן שלח את משרתו
להודיע להם, שלא יאמר חסידות. בצערם נתקבצו החסידים מחוץ לחדרו של הרבי וכדי להפיג
את צער חבריו, אחד החסידים לקח כינור, וניגן ניגונים השובים את הלב. פתאום פתח
אדמו"ר הזקן את הדלת, התיישב, ואמר תורה על הפסוק: "ויהי כנגן המנגן
ותהי עליו רוח ה'"... ועלצו החסידים. מכאן רואים, שהניגון פועל גם על הרבי להמשיך
אור חדש בדברי תורה.
המלצה חמה לשולחן שבת
נסו זאת בבית: כאשר אנחנו רוצים לומר
דבר תורה - בשולחן שבת, בהתוועדות וכד' והאוירה ברגע זה איננה תואמת לכך, בשביל
לסייע לסובבים ובני הבית לקלוט את הנאמר, צריך פשוט "להחליף אוירה", וזה
אפשרי באמצעות ניגון שמנווט את האוירה למצב חדש. וגם במקרה שילד שרוצה לומר דבר
תורה בשלחן שבת אבל זה לא יוצא ספונטני, מאד יעזור לו "ניגון הכנה",
ואחרי הניגון גם הוא יהיה מוכן יותר וגם המסובים יוכלו להיות מרוכזים במה שהוא
מספר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה